דף הבית >

סופו של עידן והמבוא ל"תור הזהב" השני

סופו של עידן והמבוא ל"תור הזהב" השני

מקובל לראות בפרוץ מלה"ע השניה את סופו של "תור הזהב" של התעופה. באירופההצטמצמה התעופה האזרחית בצורה משמעותית מיד עם פרוץ המלחמה בספטמבר 19109ורוב הטיסות נעשו לצרכים צבאיים שונים. באנגליה בלטה במיוחד דעיכת פעילותן של חברתאשר ירשה באפריל 1940 את אימפריאל איירווייז, ושל שאר החברות לאחר נפילת ,BAOCצרפת בקיץ 1940 . בארה"ב נמשך העידן עוד זמן מה, וגם הפעילות המסחרית בתוך ארה"בנמשכה ללא הפרעה לאורך כל המלחמה, אבל סופו של העידן נראה עוד לפני שמטוסי הציהקיסרי היפני צללו על נמל פרל-הארבור בבוקר ה 7- בדצמבר 1941 . רוב יצרני המטוסים פנובשלב זה לייצור צבאי מוגבר כדי להפוך את ארה"ב ל"ארסנל הדמוקרטיות".כשם שהמלחמה העולמית הראשונה יצרה את התנאים המוקדמים ל"תור הזהב", כך סייע"תור הזהב" להתעצמות הצבאית של כל המעצמות במלה"ע השניה. הפיתוחים הטכנולוגייםהאזרחיים, אשר יושמו במטוסי הנוסעים והדואר עתירי הביצועים של שנות ה- 100 , יושמו עתהלשימושים צבאיים. המאגר הגדול של טייסים פרטיים ומסחריים שהוכשרו בין המלחמות שימשכבסיס להרחבה הגדולה של חילות האוויר.כשם שחלק גדול ממטוסי הנוסעים הופקעו או הוסבו לשימושים צבאיים, כך הפכו המטוסיםהפרטיים הקלים לחלק מן המכונה הצבאית. מטוסי הטייגר-מות', אשר שימשו בימי השלוםלטיסות אימונים וכיף מעל נופיה הכפריים הירוקים של אנגליה, הפכו כעת למרכיב מרכזיבתוכנית ההדרכה האימפריאלית, אשר הכשירה עשרות אלפי טייסים עבור חילות האוויר שלבריטניה ושל הדומיניונים. מטוסיהם של פייפר, טיילורקרט, סטינסון ואחרים, אשר שימשובעיקר את טייסי סוף השבוע של ארה"ב, שימשו בהמוניהם לאימון, תצפית, קישור ופינוינפגעים בכל זירות הלחימה.אולם מלחמת העולם השניה הכשירה את הקרקע ל"תור הזהב" השני של התעופה בשנות ה-50 וה 60- . בניגוד לעידן שבין שתי מלחמות העולם, בעידן זה ניכרה דומיננטיות אמריקאיתברורה. הדבר נבע ממספר סיבות: השגשוג הכלכלי ששרר בארה"ב לעומת ההרס העצוםבאירופה, רוח היוזמה החופשית החדשה שהביא השגשוג, עליית המעמד הבינוני והתפתחותתרבות הפרברים, הגדלת הזמן הפנוי שעמד לרשות חלק ניכר מבני המעמד הבינוני והעלייההכללית ברמת החיים.בתנאים אלה עברה התעופה האזרחית רנסנס. בדומה למה שאירע אחרי מלה"ע הראשונה,אלפי מטוסי אימון ומטוסים קלים צבאיים נפלטו לשוק האזרחי. יצרני המטוסים הקלים החלולהסב את קווי הייצור שלהם לייצור אזרחי עוד לפני שהמלחמה הסתיימה. יחד עם זאת, הצפתהשוק במטוסים זולים מעודפי הצבא גזלה מהם בתחילה חלק מן השגשוג הצפוי; ה"בום"הגדול הגיע רק במהלך שנות ה- 50 , כאשר המטוסים הצבאיים העודפים התיישנו והחלו לצאתמהשירות. בשלב זה חברת ססנה הפכה לחברה החשובה ביותר בשוק זה, בהציעה שורתמטוסים חדשים לגמרי שתוכננו במיוחד עבור השוק האזרחי הפרטי. בסוף שנות ה- 40 ייצרהססנה מטוסים קלים דו-מושביים, אבל השוק למטוסים אלה הוצף עד מהרה. ראשי החברהזיהו מיד כי הולך ומתפתח שוק למטוסים קלים גדולים יותר ובסוף העשור הציגה החברה אתדגם 170 בעל ארבעה מושבים - מטוס ששינה לעד את פני התעופה הפרטית בארה"ב. 45ססנה גם הכניסה לראשונה לשוק בצורה נרחבת מטוסים קלים בעלי גלגל חרטום ומדפים -שני חידושים שהקלו את לימוד הטיסה, הפכו אותה לבטוחה יותר ואפשרו לטייסים חובביםללמוד טיסה בעלות נמוכה ותוך זמן קצר יחסית. התחבורה האווירית הפרטית צמחה במידהרבה כל כך עד שפרברים מסוימים כללו בתכנונם מסלול ומוסכים עבור המטוסים הפרטיים שלהדיירים. שכונות אלו, אשר נקראו "אייר-פארק" אפשרו לדיירים לא רק לטוס בזמנם הפנוי,אלא אף לטוס במטוסיהם לעבודה או לעסקים על בסיס יומי.פריחה נוספת ניכרה גם בתחום התעופה המסחרית, אשר התחדשה בהצלחה רבה עוד לפניסוף שנות ה 40- . אותה חברת בואינג, אשר יישמה את הטכנולוגיות של דגם 247 בסדרתמפציצים כבדים, הסבה עכשיו את הטכנולוגיות של אותם מפציצים לשימוש אזרחי במטוס. הנוסעים הסילוני המפורסם שלה דגם 707"תור הזהב" הראשון היה אם כן תקופת השגשוג הגדולה של התעופה האזרחית אחרי הדגשהצבאי שקיבלה התעופה בגלל מלה"ע הראשונה. בעידן זה התאפשר לראשונה למספר גדוליחסית של אנשים להתנסות בחוויית הטיסה, בין באמצעות טיסה במטוס קל בסופי השבוע, וביןבטיסה מסחרית. יתר על כן, שוברי השיאים, המתחרים במרוצי האוויר והפעלולנים האווירייםחשפו את התעופה לפני מעגלים נוספים של הציבור הרחב. חשיפה זו יצרה אף את תופעתהאוויראים הידוענים והללו במקרים נוספים סייעו רבות לקידום התעופה במסגרת מעמדםהחדש. בניגוד למגמות שניתן לראות בעידנים אחרים של התעופה, בהם השימוש הצבאי הובילאת הפיתוח הטכנולוגי, ב"תור הזהב" הדומיננטיות של התעופה האזרחית הביאה לה גם אתההובלה הטכנולוגית. פריחת התעופה האזרחית בעידן זה לא שיקפה בהכרח פריחה כללית,אבל היא ייצגה את האופטימיות של הדור, את רוח ההמצאה שלו ואת החזון לעולם טוב יותר.