בין שמיים וארץ- מתוך כתבה באתר Walla 2015

"ואז ניתן האות. הגענו לנקודת האל-חזור. יריעת פלסטיק שמשמשת כחלון מורמת למעלה וכמו צבים שסובבו אותם על הגב מתחילים מדריכי הצניחה להתקדם לפתח המטוס. צעקות לא יביישו את טובי הגברים, קשוחים ככל שיהיו." מכאן עידו הולץ מוותיקי המדריכים של פרדייב, נותן טיפים אחרונים לזיו, ומסביר לו על השלבים הבאים לקראת היציאה מהמטוס. 

"ואז אתה רואה את גבול הים נושק לחוף, ושם בין שמיים לארץ - אתה חווה את הפחד הגדול של חייך. מד האדרנלין הוירטואלי שלך כבר עבר מזמן את הקו האדום."

אז נכון, אולי עברתם את הקו האדום של מד האדרנלין, אבל מכאן הדרך להתמודדות עם כל דבר בחיים שמפחיד אותנו, מעכב אותנו או מונע מאיתנו להתקדם כך אחרת, קצרה מאוד ואפילו ידידותית הרבה יותר ממה שחשבנו. 

"ובתיאום עם הצלם והצנחן כולנו נופלים מהמטוס. בהתחלה אתה לא יודע איפה אתה נמצא, אבל תוך מס'  שניות אתה מתייצב ו-וואלה, לא נעים לומר, נהנה! אתה מרחף ועושה תנועות לצלם שמולך, מסתכל על הארץ ולא מרגיש שאתה נופל. הסיבה היא כי אתה לא רואה את האדמה מתקרבת, כמו שאתה מדמיין שאתה קופץ מבניין או הר. ופתאום זה נפסק ואתה נמשך למעלה".

מה שקורה בצניחה חופשעת, לאחר הנפילה החופשית המצנח נפתח ולכן הגוף נמשך כלפי מעלה. מכאן ועד לנחיתה ריחף זיו במשך 8 דקות בהם נירגע לאט לאט, נהנה מהנוף עוצר הנשימה, דיבר עם המדריך וקיבל פרספקטיבה אחרת על הרבה מאוד דברים. 

זיכרו שצניחה חופשית- צניחת טנדם, מתבצעת בליווי מדריך בלבד ואין צורך בידע או בנסיון קודם.