שרון הר נוי, צנחנית ישראלית בין לאומית, אשר גדלה והתפתחה בפרדייב השתתפתה לפני מס' שבועות בצניחה חופשית קבוצתית הכי גדולה בעולם שנעשתה עד היום. שרון סיימה קורס צניחה בפרדייב בגיל 18, מאז היתה חלק מנבחרת בריינפופ וכרגע בנבחרת הג'וי ריידרס.
שרון גרה בארה"ב שם היא מדריכת צניחה חופשית. מטרת הצניחה בה שרון השתתפה הוא לשבור שיא עולמי. הצניחה מתקיימת פעם ב-3 שנים, כבר במשך 15 שנה ובכל פעם המבנה האנושי הולך וגדל עד כמה שאפשר. השנה צנחו בשיקגו ובה לקחו חלק כ- 164 צנחנים בו זמנית!! לפני הצניחה נעשו מיונים קשים אשר בדקו בקפידה את יכולת התגובה של כל צנחן למצבי לחץ, להבנתו של המבנה בקבוצה גדולה ויכולת מיקום וניתוב. למיונים הגיעו מאות צנחנים מהטובים בעולם בינהם גם שרון שלנו, שנבחרה מתוך בודדים.
לפני הצניחה הסופית בה אושר כי נקבע השיא, נערכו כ- 13 צניחות אימון. 164 אנשים קפצו מ-7 מטוסים בגובה של 19,000 רגל. בגובה כזה נעשה שימוש במסכות חמצן במטוס, דבר המקשה על נשימה סדירה וערנות הצנחנים. ואם אנחנו מדברים על ערנות, שרון מספרת לנו שההכנות המנטליות לצניחה היו לא קלות בכלל. יש הרבה משחק מנטלי איך לצאת מהמטוס במצב הכי יציב מבחינת הדופק, נשימה נכונה, מצב גוף נכון וכו'... "התיאור הכי טוב הוא לננסות לדמיין 160 מכוניות, שנוסעות במהירות של 300 קמ"ש וצריכות להגיע לכיכר באותה נקודת זמן, לעצור ולהחנות אחת ליד השניה בצורה מסודרת."
מעבר לכך, יש פה את עניין הבטיחות, שנותן אלמנט של לחץ. גם בנחיתה וגם באוויר. בכל זאת מדובר במבנה אנושי עצום, וצריך להתחשב בהמון אנשים שנמצאים סביבך. לאף אחד מאיתנו אין מכשיר קשר או יכולת לתקשר חוץ מלהיות חד ולהסתכל טוב טוב איפה אתה נמצא ביחס לצנחנים אחרים. ללא יכולת תמרון גדולה, כשאין את האפשרות לחזור צעד אחד אחורה, כל שלב בצניחה צריך להיות מחושב בצורה מדויקת, ואין על מה להסתמך חוץ מעל התכנון הראשי.
שרון, שהייתה רגילה לצנוח בקבוצות גדולות ובנבחרות צניחה, מספרת שזו הייתה החוויה הכי עוצמתית שעברה עד כה בתחום הצניחה החופשית. "המבנה היה גדול ומרשים, ההתרגשות של כולנו אחרי כל צניחה הייתה בשיאה, וזה משהו שלא יוצא לעשות כל יום או בכלל. אני שמחה שלקחתי בזה חלק, למדתי מזה המון, ומקווה שנשבור שיא חדש בעוד 3 שנים!"