Girls Power - קבלו את הצנחניות החדשות בפרדייב

מיקי השתחררה מהצבא לפני שנתיים לאחר ששירתה בבית הספר לצניחה בתור מקפלת מצנחים. בצבא צנחה פעמיים בלבד. אחרי שעבדה בכל מיני עבודות זמניות חיפשה מיקי עבודה בתחום הצניחה החופשית והגיעה אלינו לפרדייב. מהרגע שסיימה את הצבא ידעה שרוצה לעשות קורס צניחה חופשית, זה היה עניין של זמן עד להגשמת החלום.

לעומת זאת- אלמוג עובדת בפרדייב בצוות קרקע כבר שנתיים. מהטנדם הראשון שלה היה לה ברור שהיא תעשה קורס צניחה אבל לא מצאה לזה את הזמן המתאים בין הלימודים. בקיץ האחרון החליטה להגשים את החלום הזה. 

 

מיקי - "קודם כל זה אחד המקומות הכי יפים בארץ בעיניי, ממש רציתי לצנוח מעל הים ודבר שני הגובה" 

אלמוג- "פרדייב זה כמו בית שני עבורי אז לא היה לי ספק שזה המקום בו אלמד לעוף."

 

מיקי מספרת- "לא פחדתי אבל התרגשתי ממש, כל הגוף שלי היה מפוצץ אדרנלין וידעתי שאני הולכת על זה בכל הכח. הצניחה הראשונה שלי הייתה עם איתמר ועידו שהם מדריכי קורס צניחה חופשית וגם מדריכים בפרדייב. זאת הרגשה אחרת לצאת ממטוס כשאתה לא קשור ולא מחובר לאף אחד והחלק היחיד שטיפה הלחיץ אותי היה כשאיתמר ועידו עזבו אותי באוויר לבד אחרי פתיחת המצנח ומשם המשכתי עד לנחיתה.

אלמוג-  "אני מודה שככל שמועד הקורס התקרב החלו לצוץ פחדים וחששות, ואפילו היה לי סיוט בלילה שלפניי הקורס, חלמתי שאני לא מצליחה לנחות אבל תמיד הרגיעה אותי העובדה שהצוות שמלווה אותי הוא באמת הצוות הכי מקצועי ומנוסה בארץ. מעבר לרזומה שלהם הם גם חברים טובים שלי וידעתי שאני בידיים הכי טובות.

  

אלמוג- "באחת מצניחות הסולו שלי, פתאום דמיינתי שהמד גובה שלי מקולקל! הייתי בגובה 12 אלף רגל ולפי הנוהל אם המד גובה לא עובד צריך לפתוח מצנח. הייתי תלמידה ממושמעת וזה מה שעשיתי. אבל כמובן שהמד גובה היה תקין וכנראה סתם נבהלתי! מפה לשם... מצאתי את עצמי עם מצנח פתוח בגובה 12 אלף רגל!!! בהתחלה קצת נבהלתי כי הרוחות בגובה הזה מאוד חזקות וחששתי שלא אצליח להגיע לשטח הנחיתה במועדון אך מהר מאוד הבקרים בקרקע הנחו אותי במכשיר הקשר מה לעשות ועל הדרך הריצו עליי בדיחות... עד היום לא שוכחים לי את זה! כבר אמרתי שיש לי חברים טובים במועדון?"

מיקי- אממ וואו, שאלה קשה, לא קרה משהו קיצוני מידיי אבל אני כן זוכרת שהיה מקרה מפחיד אחד שהסתחררתי באוויר כי לא הייתי במצב גוף נכון. אני לא אשקר דיי נלחצתי, ולחץ במצבים כאלה ממש לא מוסיף. לאט לאט ניזכרתי שבהדרכות לימדו אותנו להירגע ולנשום עמוק במצבי לחץ ולנסות לחשוב בהיגיון, אז לקחתי נשימות עמוקות לאט לאט להוריד את קצב דפיקות הלב, וידעתי בפנים שאני יודעת מה לעשות גם במצבים כאלה, תמיד יש תוכנית ב'.

 

אלמוג- זה חיזק לי כל כך הרבה דברים שהאמנתי בהם גם לפניי, בעיקר הידיעה הזו שהכל אפשרי!! שאני מסוגלת לעשות כל מה שאני באמת ארצה. בצניחה את מתמודדת לבד ותלויה בעיקר בעצמך ובשיקול הדעת שלך. בהתחלה זה החלק שהכי הלחיץ אותי אבל כשמצליחים זה ממש מעצים ומחזק. הפחד הפך להיות תחושה כיפית, מרגשת, מחדדת חושים ומעוררת – בקיצור, התמכרות! עוד משהו שהשתנה זה סדרי העדיפויות שלי... מאז הקורס הכל סובב סביב הצניחות! לא קניתי בגדים כבר כמה חודשים (צעד היסטרי אצלי) כי צריך להתחיל לחסוך למצנח משלי!"

מיקי- "בטח!! קודם כל זאת חוויה מדהימה, מהרגשה של פחד שאתה לא מבין מה אתה עושה ושניה אחרי זה אתה קולט איפה אתה נמצא ומה השלב הבא, אני יכולה להשליך את זה על כל דבר בחיי. אני מרגישה את תחושת האופוריה הזו כל יום כל היום. בנוסף לזה אני מרגישה חדה יותר, כל עניין התגובות למצבים, בא לי הרבה יותר בקלות לתפעל את עצמי במצבי לחץ, והאינסטינקטים שלי הרבה יותר טובים, למדתי לסמוך על האינטואיציות שלי"