מלה"ע הראשונה זכורה בעיקר בשל הקטל הכבד שנגרם בחפירות חזית הלחימה המערבית במשך כמעט ארבע שנות קיפאון. יחד עם זאת, באותה חזית הבשילה גם התעופה הצבאית. במהלך המלחמה התברר לכל הצבאות המעורבים כי המימד האווירי מהווה נדבך חשוב בכוח הצבאי. כך, למשל, קורפוס התעופה המלכותי הבריטי הפעיל עם פרוץ המלחמה 1110 מטוסים וזרוע האויר של הצי המלכותי הפעילה 910 מטוסים, שש ספינות אוויר ושני כדורים פורחים. בתחילת 1919 חיל האוויר המלכותי, אשר נוצר ממיזוגן של שתי הזרועות, מנה כ-4,000 מטוסים. הממסד הפוליטי והצבאי הבריטי הכיר סופית בחשיבותו של המימד האווירי הצבאי עם הקמתו של חיל האוויר המלכותי באפריל 1918. מהלך זה שיקף בראש ובראשונה את ההכרה הממסדית במשמעות האיום האווירי הנוכחי והעתידי על בריטניה. מעבר לכך, רוב הצבאות הכירו גם בכך שהעתיד טמון במטוס. כך למדו הבריטים במהלך המלחמה כי מטוס הקרב הוא הפתרון הטוב ביותר לאיום התקפות האוויר על בריטניה באמצעות ספינות אויר. הגרמנים למדו מצדם כי המטוס יעיל בהרבה למשימות הפצצה מאשר ספינת האוויר ומתחילת 1917 מפציצים החלו להחליף בגרמניה את ספינות האוויר בתפקיד זה. 10 במהלך המלחמה מספר טכנולוגיות תעופה חשובות הלכו והבשילו. הבשלה זו באה לידי ביטויבשלוש צורות עיקריות, אשר הכינו את התעופה לשימושיה האזרחיים לאחר המלחמה:א) הגברת הבטיחות. אמינותם של המטוסים ושל מערכותיהם השתפרה באופן דרמטיבמהלך המלחמה. מנועי המטוסים הפכו לא רק לחזקים יותר, אלא גם לאמינים בהרבהלעומת הדור הראשון של מנועי השריפה הפנימית לשימושים אוויריים. גם המבנה שלהמטוסים הלך והתחזק והם יכלו לעמוד בעומסים הפיזיקליים הגבוהים יותר שדרשותפקידיהם החדשים. בדיקת עומסים הפכה לקראת סוף המלחמה להליך שיגרתיבפיתוחו של כמעט כל מטוס חדש.ב) הטסת המטוסים נעשתה פשוטה יותר בזכות שיפורים מתמידים בתכנון האווירודינמיובמערכות ההיגוי. יחד עם זאת, יש לציין כי בתחום הביצועים לא נרשמה קפיצתמדרגה דרמטית, אלא שיפור הדרגתי ומתמשך.ג) הדרישה המוגברת למטוסים הביאה לצמיחתה של תעשיית תעופה ענפה ברובהמעצמות החשובות. שורה של חברות חוו צמיחה דרמטית כתוצאה ממגמה זו. חברתסופווית' הבריטית, אשר נוסדה ב- 1912 , ייצרה בארבע שנות המלחמה יותר מ-16,000 מטוסים והעסיקה בסופה כ 5,000- עובדים. יצרנית הרכבות הגרמנית גותה,Layman, R.D., Naval Aviation in the First World War. London, 2002, p. 206. 2.The First Blitz BBC- 10 על הפצצות הטרור על אנגליה במלה"ע הראשונה מומלץ מאוד סרט התעודה של הניתן למצוא אותו במספר חלקים באתר יוטיוב.4היתה אחת מאותן חברות אשר זיהו לפני פרוץ המלחמה את הפוטנציאל הטמון בייצורתעופתי. ב- 1909 החברה החלה לייצר ספינות אויר וב- 19110 מטוסים. ב- 1917מפציציה הפכו לאימת תושבי בריטניה. מספר עובדי החברה שעסקו בייצור מטוסיםעלה מ- 1100 ב- 19110 ל- 1,250 ב 1918- . למרות שבניגוד לתעשיית הרכב, פסי ייצורמודרניים נכנסו לשימוש בתעשיית התעופה רק במלה"ע השניה, ייצורם ההומני שלמטוסים במפעלים גדולים בעלי רשת של ספקי משנה החל במלה"ע הראשונה.נוסף לבשלות הטכנולוגית, הגדלתן המתמדת של זרועות האוויר במהלך המלחמה חייבההכשרה מוגברת של צוותי האוויר ושל הסגל הטכני. זרוע האוויר של הצי המלכותי מנתהבתחילת המלחמה 727 חיילים. ביום בו היא שולבה בח"א המלכותי שירתו בה 55,066 קציניםוחיילים. 4 עם סיום המלחמה וצמצום הכוחות המזוינים - כולל בארצות המובסות - מספר רבשל אנשים בעלי הכשרה תעופתית יצאו לחיים האזרחיים. רבים מהם היו מעוניינים להמשיךלעסוק במקצועות התעופה. חלקם רכשו מטוסים מתוך העודפים הרבים שהפכו זמיניםלמכירה. היו אלה בייחוד מטוסי אימון, אשר שימשו להכשרת אותם אנשים בתקופת המלחמה.שני הדגמים העיקריים של מטוסי אימון צבאיים אשר הפכו לנפוצים במגזר האזרחי בשנים אלוהיו האברו 504 הבריטי (המטוס שימש גם כמטוס קרב הגנתי) והקרטיס ג'ני האמריקאי.שניהם היו מטוסים פשוטים, זולים וקלים יחסית להטסה ולתחזוקה. מטוסים אלה ואחרים. שבאו בעקבותיהם היוו את הבסיס לצמיחתה של התעופה הפרטית בשנות ה 20 .