בהילוך חוזר והפעם מגבוה יותר!

מיקי מריינפלד מספרת על החוויה שעברה במועדון...

"כבחורה שאוהבת לאתגר את עצמה בכל פן בחיים ועוסקת בטיפוס צוקים, ידעתי שיגיע היום שבו אצטרך לאתגר את עצמי קצת יותר ולדחוף את עצמי למקום חדש... אולי ממטוס אפילו :).
 
את הצניחה הראשונה שלי ניסיתי לפני שנה וחצי, היות ולא ידעתי לקראת מה אני הולכת החלטתי ללכת על צניחה חופשית מגובה של 12.000 רגל ככה רק להתחלה. היה כיף, היה נחמד, אבל היה קצר! שנה לאחר מכן החלטתי שאני רוצה לעשות עוד צניחה חופשית, אבל הפעם רציתי משהו אחר ויותר מאתגר לגוף ולדם. הגעתי למועדון צניחה חופשית פרדייב, שם פגשתי את רועי המדריך, שהסביר לי שכדאי לי לעשות 16.000 רגל (טנדם סילון) כי כבר עשיתי 12.000 רגל והיה לי קצר (מה שבטח מעיד על רצון עז לעוף). לא התלבטתי יותר מדי והחלטתי שזה מתאים לי! הצניחה הייתה מדהימה! הנוף מעל חוף הבונים- וואו אי אפשר בכלל לתאר. רועי, מדריך צניחה חופשית, דאג כל הזמן להרגיע, לתת המון ביטחון ובעיקר להצחיק.

מהרגע שבו התיישבתי בפתח של המטוס הלב דפק במהירות שאי אפשר לתאר. אבל הרגע שבו עפים, פשוט עפים באוויר במהירות שאי אפשר בכלל לתאר... וואוו זאת החוויה הכי מדהימה שיצא לי לחוות. שנה לאחר הקפיצה ההיא עם רועי, בער לי שוב להרגיש את התחושות האלו וחבר טוב שעוד לא עשה צניחה חופשית זרק לי שבא לו להתנסות... ברור שקפצתי (תרתי משמע) על ההזדמנות וגררתי אותו במיידי למועדון צניחה חופשית פרדייב. בשבת בבוקר התייצבנו לעשות צניחה חופשית עם חיוך ענק והמון אנרגיות. היות וידעתי שאני צונחת עם חבר שעוד לא התנסה, החלטנו יחד לעשות את הטנדם מ-12.000. כשראיתי את רועי שם היה לי ברור שאני צונחת רק איתו שוב :)   עלינו  למטוס, הגענו ל-12.000 רגל ואני יצאתי ראשונה מהמטוס... וואוו התחושה, האוויר בפנים, החיוך וצעקות ההתלהבות כשנפתח המצנח. איך שנגענו בקרקע הסתכלתי על רועי ואמרתי לו "יאללה עושים עוד אחת", אני בטוחה שהוא חשב שאני צוחקת אבל אני ממש לא צחקתי. הסתכלתי על החבר, הוא הסתכל עליי, אמרתי לו מותק עושים עוד אחת והפעם צניחת סילון!! אני צריכה להרגיש את האדרנלין מתפוצץ לי בגוף! עם חיוך זדוני הגענו לבנות במשרד, ביקשנו לעשות עוד צניחה חופשית ולרגע הן חשבו שאנחנו צוחקים. העברנו את הכרטיסי אשראי בלי לחשוב יותר מדי וחיכינו לתורנו שוב.
 
אי אפשר לתאר עד כמה ההבדל בין הסילון ל 12.000 משמעותי! לראות את כולם צונחים בגובה של 12.000 ואני עוד במטוס עם מסיכת חמצן, המתח שנבנה, ההתרגשות והתחושה שעושים משהו שלא כל אחד מסוגל לעשות (ועוד פעמיים באותו יום?!), להיות במצב של צניחה חופשית לאורך יותר זמן, להרגיש את הגוף מקבל את המהירות המטורפת הזאת ולחייך חיוך ששום דבר לא יצליח למחוק. את היום הזה ואת שתי הצניחות המדהימות האלו עם רועי אני בחיים לא אשכח!   תודה לכל צוות מועדון צניחה חופשית פרדייב על יום שפשוט אין שני לו :)"

מועדון צניחה חופשית פרדייב שמח לארח את מיקי והראל ומקווה לראות אותם שוב ואולי הפעם עושים קורס צניחה חופשית!