ציפור אדם באופקנו- 100 שנה לנחיתת המטוס הראשון בארץ ישראל (27.12.2013)

חידה: השנה 1907 בארץ ישראל. ארבעה חברים- משה, שמוליק, רותי ושושנה- הולכים בשדה כשלפתע משה מרים את ראשו וצועק:

"תסתכלו! בשמיים"
שמוליק: "זו ציפור!"
רותי: "זה מטוס!"
שושנה: "זה סופרמן!"
מי מהם בהכרח טועה?

ובכן, החידה אינה מסובכת במיוחד ודורשת רק מעט ידע הסטורי. מי שיש לו מעט ידע כזה מבין שככל הנראה רק שמוליק עשוי להיות צודק. אולם, מה שיפה בחידה הזו הוא שאם מחליפים את השנה לכמה שנים מאוחר יותר, כל התשובות כבר עשויות להיות נכונות. עד שנת 1913 לא נראו בשמי ארץ ישראל מטוסים או בני אדם מעופפים, אבל ממש היום לפני בדיוק 100 שנה, תושבי ארץ ישראל יכלו להרים את ראשם לשמיים ולראות לראשונה בחייהם אדם מטיס מכונה מעופפת. כמה שנים מאוחר יותר, כבר יכלו לראות בשמי מולדתם גם כמה סופרמנים, או, אם תרצו, בני-אדם מעופפים נוחתים מהשמיים.
אז לכבוד חגיגות מאה השנה לנחיתת המטוס הראשון בארץ ישראל, החלטנו לספר לכם את סיפורו של "ציפור האדם" הראשון שנחת פה.

הכל התחיל בתחרות שנערכה בחסות העיתון הצרפתי Le Matin, שם הוכרז שהטייס הראשון שיגיע מפאריז לקהיר יזכה בפרס של כחצי מיליון פרנק. עד אז לא מעולם לא נחצה מרחק כזה במטוס והיה ברור שהטייס שיעמוד במשימה ישבור שיא חדש. שלושה צוותי טייסים צרפתים נענו לאתגר ובאוקטובר 1913 החלו לעשות את דרכם במטוס מבירת צרפת אל בירתה של מצריים.

הצוות הראשון שיצא לדרך היו הצמד פייר דוקור ואנרי רו. דוקור היה טייס מנוסה ורו מכונאי מטוסים והשניים יצאו מפאריז ב-20 באוקטובר, לאחר שתכננו את מסלולם בקפידה וידעו בדיוק באילו תחנות ביניים ינחתו לצורך חידוש אספקה וקבלות פנים. עד סוף נובמבר הדברים התנהלו למישרין, למעט מספר פעמים כשמזג האוויר היה בעייתי ודוקור שלח את רו ברכבת כדי להקל על המשקל במטוס. בסוף נובמבר, בעת שניסה דוקור להטיס את מטוסו מעבר להרי הטאורוס, רוח ששינתה את כיוונה הטיחה את המטוס אל עבר ההר על צמרות העצים וכנף אחת נשברה. דוקור חשב שהנזק ניתן לתיקון והלך לחפש עזרה בעוד הוא משאיר רועה צאן לשמור על המטוס. הרועה בתמימותו התיישב במטוס והצית סיגריה שגרמה לשריפת המטוס והוציאה את דוקור ורו מהתחרות.

הטייס השני שנענה לאתגר היה ז'ול ודרין אשר היה ידוע בכינויו "הבריון המעופף". ודרין תואר כאדם מלא אנרגיה, בעל חזות מחוספסת, לסתות בולטות, שפם עבה ודיבור בוטה ועממי. הוא היה מלא בטחון ובמידה מסויימת אף יהירות והחליט לצאת לדרך לבדו מבלי לתכנן את מסלולו או להודיע למדינות בהן ינחת מבעוד מועד. כבר בתחילת מסלולו נתקל ודרין בעיכובים בגבול גרמניה, כיוון שהפר צו שאסר על טיסה מעל שטח צבאי סגור. לאחר שהבטיח כי יסובב את מטוסו וישוב לפאריז, הותרה לו ההמראה והוא המריא לכיוון פאריז, אך ברגע שמטוסו יצא מטווח הראייה של מעכביו, סובב ודרין את המטוס והחל לטוס מעל גרמניה. כיוון שלא יכל לנחות בגרמניה שהייתה אז במתיחות גדולה עם צרפת, טס במשך 7 שעות רצופות מעליה ונחת בפראג. לודרין היה יתרון בכך שהיה טכנאי מטוסים ולכן ביצע את רוב תיקוני המטוס בעצמו מבלי הצורך לשאת אדם נוסף שיכביד על משקלו של המטוס.

כך התקדם ודרין אל עבר היעד תוך שהוא מבצע טיסות ארוכות ועוצר לתדלק איפה שצריך מבלי לעדכן מראש. כשהגיע אל בירת טורקיה גילה שבארנייה ובונייה, מתחריו בתחרות, נחים שם ממסעם. בצעד לא אופייני הוא טילגרף לצרפת והציע להתאחד עם הצמד ולטוס מעל טורקיה יחד במחווה של סולידריות אווירית צרפתית, כשדגל צרפת מונף באוויר וכך להציל קצת מהכבוד הצרפתי שדוקור ורו הותירו אי שם בהרי הטאורוס. אף על פי שממשלת צרפת צידדה ברעיון, בסוף הוא לא יצא לפועל וודרין המשיך את מסלולו לבדו והמריא לכיוון המזרח התיכון.

ב-27 לדצמבר 1913 ציפתה לודרין קבלת פנים מכובדת בבית הספר מקווה ישראל שביפו- שדה התעופה הראשון שהוכן בארץ. היה זה יום חג בארץ- הסוחרים ביפו שבתו מעבודה וממסחר באותו יום, הנהלת מסילת הברזל הוציאה רכבות מיוחדות מירושלים ליפו וקהל גדול התקבץ מכל הארץ על-מנת לצפות במטוס הראשון שינחת על אדמת הארץ. ההמון המצפה עמד והמתין בהתרגשות. והמתין... והמתין... והמתין... ו... הטייס לא הגיע.

לודרין לא היה מספיק דלק להגיע עד נקודת קבלת הפנים ועל-כן נאלץ להנחית את מטוסו בחולות על חופי יפו ולהפסיד את קבלת הפנים החגיגית שציפתה לו. אך ודרין לא וויתר על אהבת הקהל ולאחר שקיבל עזרה ותיקן את גלגל מטוסו השבור, המריא שוב ונחת בקבלת הפנים ביפו ב-28 לדצמבר 1913 לצהלות ההמון המריע. ודרין זכה להמון תשואות וברכות מנכבדי הארץ דאז. לפני המראתו, ביתו של הקונסול הצרפתי העניקה לו סל מזון כצידה לדרך והוא צחק ואמר שהוא ממהר כי קבע ארוחת צהריים עם שגריר צרפת בקהיר. למחרת בשעה שמונה בבוקר הגיע למצריים, ניצח בתחרות וסיים מסע מדהים וחסר תקדים בהסטוריה האנושית.

ודרין היה פורץ דרך ובמאה שנים שחלפו מאז שהנחית פה את המטוס הראשון, השמיים התמלאו בצבעים שונים של מעופפים מסוגים שונים. אנחנו בשמורה האווירית במועדון הצניחה החופשית פרדייב שבחוף הבונים, חוגגים היום יום חג, מרימים את הראש לשמיים ומתרגשים לראות מה קורה שם.  
היום, בישראל של 2013, אם שמוליק או שושנה, או כל אחד אחר, ירים את ראשו לשמיים, יתכן שיראה ציפור, יתכן שיראה מטוס ויתכן גם שיראה את סופרמן בדמות של בני אדם מעופפים בשמיים.

מוזמנים לחגוג איתנו את חג התעופה האנושית ולהגיע למועדון לטיסה במטוס הצסנה שלנו ולצניחה חופשית מעל אחד הנופים היפים בארץ!