ינון רז

ינון הוא מדריך AFF ומדריך בוחן טנדם. לינון ניסיון של למעלה מ-9,000 צניחות חופשיות והוא בעל רשיון D-1030 ובעל רשיון טיס פרטי. בנוסף ינון מדריך בוחן אשר מסמיך ובוחן מדריכי צניחה חופשית צעירים. מעבר לעבודתו בפרדייב ינון בעל תואר שני בפסיכולוגיה וכיום דוקטורנט במעבדה למדעי המוח הקוגניטיביים.

אם נבקש מהחבר'ה במועדון צניחה חופשית פרדייב לתאר את ינון, הם יתארו בחור רציני, רגיש, מקצוען, מופנם ובעל חיוך נבוך. המופנמות שלו דרך אגב היא מקסימה אך בעקבותיה נצטרך קצת יותר מדף להכיר את ינון לעומק... 

ינון, בן 32, נשוי באושר פלוס אחד, הגיע לעולם הצניחה ותחום האקסטרים כבר בגיל 13.
"בגיל 13 התחלתי להטיס מצנחי רחיפה. זה היה תחום חדש בארץ שדרש רק התארגנות מסוימת ולא רישיונות מיוחדים. אבא שלי הכניס אותי לתחום הזה ויצא שבמשך שנה וחצי בכל שבת היינו נוסעים יחד לרמת הגולן לצנוח. בתקופה מאוחרת יותר עברתי לתחום אופני ההרים, שגם היה בארץ ממש בחיתולים. הייתי רוכב בסינגלים, ומסלולים מאתגרים בכל הארץ ומשתתף בתחרויות "cross country", ואפילו זכיתי מספר פעמים במקומות ראשונים לגילי. תמיד חיפשתי את האדרנלין ותמיד היה עיסוק כזה או אחר שסיפק לי את זה".  

למועדון צניחה חופשית פרדייב, נכנס ינון בשנת 2002. הוא הגיע למועדון לאחר שטייל בניו זילנד ועשה שם קורס צניחה חופשית. מאז שהגיע למועדון הספיק לצבור מעל 6000 צניחות, הספיק לעבור הכשרה של מקפל מצנחים, צלם, מדריך AFF, מדריך טנדם  ואף ניהל את בית הספר לצניחה של פרדייב. בין כל אלו הספיק להשתתף בתחרויות צניחה חופשית ארציות והיה שותף של עמרי ליטוין (גם מדריך צניחה חופשית בכיר במועדון פרדייב) בתחרויות. "ליטוין ואני התחרינו כזוג בסגנון "פרי פליי". זה סגנון שדורש רמה מאד גבוהה של שליטה במצבי גוף שונים והיכרות מעמיקה עם עולם הצניחה. את ליטוין הכרתי במועדון. כמו היום, הוא היה צנחן מצוין ועם המון ניסיון. זו הייתה תקופה מעניינת, הסתדרנו מצוין והגענו להישגים יפים יחסית לכמות הצניחות שהספקנו לצנוח יחד. נקודת השבירה הגיעה כשצמד הבנות- עדי פרייד (שלימים הפכה להיות אשתו) ושרון הר נוי,  הצליחו להשיג מימון שאנחנו לא הצלחנו להשיג והייתה להן הצלחה גדולה מאד, בהמשך הדרך הן גם עברו אותנו בהישגים. זה קצת שבר אותנו ואז התפצלנו. ליטוין נסע למחנות אימונים נוספים ואני התמקדתי בפרויקטים מיוחדים של צניחה- קפיצות מצוקים באיטליה ונורבגיה למשל".  

ינון שנשוי לטל, מספר שטל מכירה ומקבלת את העיסוק שלו בצניחה חופשית. "היא אוהבת את העובדה שמצאתי את העיסוק שמרגש אותי ועושה לי טוב. היא חיה עם הסיכון שקיים בתחום.. היא מבינה שאני עושה את מה שטוב לי וסומכת עלי שאני נוקט בכל אמצעי הבטיחות ושומר על עצמי".

אם נתחיל מההתחלה, טל וינון הכירו בצבא. ינון שירת כלוחם בצנחנים, טל הייתה משקית ת"ש. בשלב מסוים גם משקית ת"ש של ינון. "היינו יחד שבע שנים ואז החלטנו להיפרד. היה לנו חשוב לחוות קצת עצמאות וחופש, לבחון אופציות ואפשרויות ובעיקר לגבש כל אחד את זהותו. צריך לזכור שהחיים הם דבר לא יציב וכל הזמן משתנים וכך גם הצרכים שלנו. תחילת הקשר שלנו היה כשהיינו עוד ילדים מבחינתי ורצינו לחוות חוויות נוספות. היינו פרודים בערך חצי שנה ואז טל אמרה לי או שאני ממשיכה הלאה או שאנחנו ממשיכים יחד. כמובן שחזרנו, כעבור שנתיים התחתנו ולפני חודשיים נולד לנו בן שעונה לשם ענר". "ענר", מחייך ינון, "יהיה מנהיג גדול ביום מן הימים".

בנוסף לעיסוקו בתחום הצניחה, הקים ינון ביחד עם אביו חברה לאנרגיה ירוקה. החברה הקימה מערכות לייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולרית ברחבי הארץ.  מערכות אלו מותקנת על גגות בתים פרטיים או על מבנים לוגיסטיים ומייצרות חשמל נקי מפליטת פחמן דו חמצני. "זו הייתה חוויה מדהימה, קשה ומעצימה. הגענו לנפח פעילות מכובד ובעצם הקמנו חברה מכלום וללא ניסיון קודם. עכשיו אנחנו יותר מתעסקים בתחזוקה של פרויקטים קיימים ופחות יוזמים הקמת מערכות חדשות".

חוץ מכל אלה, ינון לומד לתואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה. "סיימתי 12 שנות לימוד אבל לא עשיתי בגרות. האוניברסיטה הפתוחה נתנה לי מקום והזדמנות ללמוד. בית הספר אמנם היווה לי קושי מבחינת המסגרת שלו אבל המשפחה שלי תמיד סיפקה לי מקור ידע למדעים, אמנות וספרות".

כשמדברים עם ינון על העתיד ועל ילדים הוא נזכר בילדות שלו. "כילד גדלתי עם גישה של חופש ובחירה. הייתי מאד אהוב על המורות והן פשוט נתנו לי לעשות מה שרציתי. לא הציבו לי גבולות והשגתי מה שרציתי. במבט לאחור אני חושב שרוב הקושי שלי היום נובע מהגישה החופשית הזו בתוכה גדלתי. לענר לעומת זאת אני אציב קצת יותר גבולות ואנסה לתמוך בו ובמטרות שהוא בוחר לעצמו. ואם הזכרנו ילדים, ינון חייב לפחות שלושה ילדים ובעיקר מאד רוצה בת.. "אני חייב שתהיה לי ילדה של אבא"..    

רגע מפחיד שחווה ינון במהלך עבודתו בפרדייב היה קשור לבעיה רפואית. "שנתיים אחרי שהתחלתי לצנוח, הייתה לי דלקת באוזניים והרופא אמר לי שאולי לא אוכל לצנוח יותר. זה היה רגע מפחיד". אבל היו לו גם רגעים מביכים, "אחרי צניחת טנדם מוצלחת קיבלתי טיפ גדול מהלקוח ובלי לשים לב קראתי לו בשם הלא נכון", ורגעים מצחיקים, "עשיתי טנדם לבחורה בשם "טלי" (שם בדוי) ועל הדשא היה פרוס שלט של הצעת נישואין לטלי. אחרי הנחיתה ברגע מביך במיוחד התברר לנו שהשלט היה מיועד לטלי אחרת שהייתה על הטיסה".  

"במועדון פרדייב", מספר ינון, "אני הכי אוהב את העובדה שאני מגיע לעבוד במועדון צניחה שהוא הבית שלי כבר 10 שנים. אני אוהב לעבוד כל יום עם קבוצת אנשים מיוחדים שאוהבים את אותם דברים שאני אוהב וכמובן את הנוף המדהים מעליו אני צונח".