איתמר נדן

איתמר בצוות פרדייב משנת 2004. לאיתמר ניסיון של 12900 צניחות חופשיות. מדריך AFF ,מדריך טנדם וצלם. בעל רישון D-53. איתמר למד במכללת תל חי וכיום בעל תואר הנדסאי קולנוע.
אודות איתמר נדן

איך הגעת לצניחה חופשית:
בגיל 17 עשיתי קורס צניחה במועדון באילת. קורס static line  זה קורס ישן של צניחה חופשית כמו בצבא קופצים מגבהים נמוכים ואזז לאט לאט אמורים להתקדם לנפילה חופשית של 12 רגל. הספקתי לעשות 3 צניחות כאלו מגבהים נמוכים ואז לקראת הצניחה הרביעית אחד החניכים שם נהרג ואני הייתי ילד בן 17. הופסק הקורס והוא חודש אחרי שבוע אבל אני פרשתי מאותו רגע. ואז התגייסתי הגעתי לצבא, הייתי תצפיתן בחרמון והייתי עובר עם הרכבת דרך פרדייב והייתי מסתכל כי עדיין ישב לי כאילו בלב להרגיש את הדבר האמיתי של נפילה חופשית כי הספקתי לעשות רק את החצי דרך וכאילו גירד לי איפשהו לחוות את הדבר האמיתי ואחרי שסיימתי את הצבא והיו לי 3 שנים לעכל מה שהיה נכנסתי לאינטרנט וקראתי והבנתי שסך הכל בסדר, אז אחרי הצבא עשיתיAFF  מיד אחרי הצבא בפרדייב. 

חוויה מעצבת בתור ילד: 
הרבה פעמים כשאני פוגש לקוחות שהם מטבריה אני אומר להם שטבריה עיצבה לי את האישיות כיי המגלשה בחוף גיא הטריפה אותי בתור ילד קטן, המגלשה הכי טובה בארץ היום זה בחוף בגיא בטבריה. החלק העליון שלה היום הוא סגור כי מה שהיו עושים פעם המדריכים שם היו פשוט נעמדים ונותנים גוף כי מסתבר שהם יודעים פיזיקה וראיתי את זה בתור ילד והייתי אומר 'וואו מה זה הדבר הזה?!' אז כנראה שזה מה שהוביל אותי ל static line בגיל 17 ולאחרי הצבא ומשם כבר לא הפסקתי.

האם אתה עדיין מתרגש מכל צניחה:
היום צניחות עבודה אני מתרגש כי הבן אדם עושה צניחה פעם ראשונה, מה שהוא מרגיש אני מרגיש.. אם הוא מתרגש אני מתרגש. 

יש לך חשש כשאתה צונח:
ברור שיש ספקות לפעמיים, אבל אני עובד עם חוקים  שעליהם אסור לעבור כמו לישון טוב בלילה לפני, לא לשתות לפני, להרגיש טוב, לאכול טוב ואם זה בצניחה עצמה שצריך לזהות את כולם ולראות את כולם ורק אחר כך לגשת לנחיתה המסוכנת שאני עושה. אני מאמין שאם הולכים עם החוקים ועושים מה שצריך ולא קופצים מעל הפופיק למרות שגם שם הייתי- אני אחרי פציעה, נפצעתי פה לפני כמה שנים בדשא, צנחתי צניחת 'פאן' כלומר צניחה שבא צנחתי לבד והתאמנתי, הגב שלי עד היום סובל עשיתי פה נחיתה גם כן הייתי עם האף למעלה וחשבתי שאני יודע הכל ורציתי עוד כוח ועוד מהירות ולא עבדתי לפי החוקים ונענשתי היום אני קצת יותר בוגר ומנסה, זה יכול לקרות לי כל הזמן אבלן מנסה לפתוח את הראייה ולהתגונן יותר. בשורה התחתונה אם הולכים לפי החוקים ועושים את כל מה שצריך לעשות אז הכל בסדר ואז אני מרגיש בטוח ונינוח. ברגע שמשהו לא מסתדר לי אז הדאגה עולה לי ופתאום צריך לשים יותר לב.
יש ימים עד היום שאני יושב במטוס ומסתכל ואומר לעצמי  'WTF מה נראלי מה קורה?' אבל אז התחושה הזאת נעלמת, זאת תחושה טובה כי להפך,זה מחדד את הראש והחושים להיזהר,בשביל להגיע לנינוחות הזו צריך לעבוד מאוד קשה ואני מרגיש שאני מגיע לשם. 

חוויה צניחה שזכורה לך במיוחד:
wingsuit, חליפת כנף, חווית החליפת כנף היא הכי קרובה לתעופה אנושית, ברגע שאנחנו שמים את החליפה מרגישים פיזית הכי הכי קרוב ללעוף, החליפה עצמה בנויה מכנף, הצנחן לובש אותה על עצמו והוא הופך להיות כנף אחת גדולה ובמקום שניפול כמו בצניחה חופשית פה אנחנו יותר עפים , ומי שממש טוב יכול להגיע ליחס של 1:4 כלומר, על כל מטר של נפילה אפשר לעוף 4 מטר לכיוון האופק זאת אומרת שאם שניים עפים עם החליפה הזאת ועפים ממש קרוב אחד עם השני פתאום אפשר להתחיל לדבר גם תוך כדי תעופה זאת אומרת שהתחושה היא לא באמת ניתנת להסבר במילים, זאת תחושה שלבאז בגוף שהכל חולף מהר כמו נסיעה מהירה על אופנוע רק בשמיים ועם הגוף. אני עשיתי מעט מאוד אבל המעט שעשיתי ממש הלהיב אותי, זה אדירוכיף צריך לעשות קודם כל טנדם ואחר כך לצנוח ופשוט לעשות את הדבר המטורף הזה.

מה אשתך אומרת על המקצוע שלך:
את אשתי הכרתי בטנדם, היא באה לטנדם עם חברה. אני ועינב היינו מבשוצים להיות מדריכים ואני צנחתי עם שירלי, היא יותר מצאה חן בעיניי אז חתרתי לזה שאצנח איתה. עשינו טנדם והיה איזה קליק אבל אני באותה תקופה יצאתי עם מישהי ולא באמת עשיתי איזשהו צעד וברגע שנפרדנו ישר התקשרתי לשירלי. יצאתי עם בחורות לפני זה אבל כולן בסופו של דבר הבינו את העניין שזה אני ואני צונח למחייתי אבל עד השלב שהן רצו לראות מה קורה עוד והלאה ומבחינתי לא היה כי זה החיים שלי וזה מספיק לי, לשירלי התאימה הנוחות שבי הרוגע שבי, שאני לא רץ והכל אצלי בהילוך שלישי זה התאים לה וברגע שזה התאים לה זה התאים לי. נכון שהיא פחות אוהבת אקסטרים ממני אבל היא צונחת איתי פעם בשנה היא מפרגנת לי שלי זה עושה טוב.


אמירה שאתה מאמין בה:
פשוט לעשות את מה שאוהבים ופחות לחשוב על הדרך הרגילה והסטנדרטית, פשוט לדבוק במשהוו אחד ולהתמיד איתו הכי חזק שאפשר ובסוף זה משתלם.