יבגני ירמיקוב

יבגני ירמקוב
מצב משפחתי? 
בן 37, נשוי + 2, בן ובת בני 9 ו-10
מה התפקיד שלך במועדון צניחה חופשית פרדייב? 
אני מכונאי מטוסים ומשפץ מטוסים עבור הגלרייה לתעופה שועמדת להפתח בקרוב מאוד. אני כמובן צונח, יש לי 255 צניחות בפרדייב ועוד 99 צניחות במועדון צניחה חופשית ברוסיה כשהייתי בן 14-16. בנוסף התחלתי ללמוד לצלם במהלך צניחה חופשית. את האמת כרגע אני קצת חושש מצילום של צניחות טנדם, אבל אני כבר צונח עם קסדת צילום ומצלמה. יבגני התחיל לעבוד בפרדייב לפני שנתיים וחצי. במשך שנה עבד כמקפל מצנחים כמשרה נוספת (במקביל לעבודה במקום אחר) ואחר כך עבר לאחזקת מטוסים בפרדייב במשרה מלאה.
 
איך הגעת לתחום צניחה חופשית?
עשיתי קורס צניחה חופשית כשהייתי בן 14, ברוסיה. צנחנו שם בחורף, מעל שלג בגובה 3 מטרים, עם מצנח עגול (כמו בסרטים) כשהמצנח הרזרבי מחובר לצנחן מקדימה. צנחנו עם סטופר (ולא עם מד גובה!) וזאת הייתה מעין תחרות טריאתלון בשילוב צניחה חופשית. השופטים היו מסתכלים במשקפת ורואים שכל אחד מהמתחרים עושה 2 סיבובים וסלטה לכל כיוון. אח"כ נוחתים בנקודה מסוימת ואז יש גם מקצה ריצה ושחייה. במסגרת התחרויות האלו טיילנו ממש בכל רוסיה.
  
אז כמו שכבר הצלחתם להבין, יבגני גדל ברוסיה, ליתר דיוק בעיר בשם ביריבג'ן, אוטונומיה יהודית שהייתה ממוקמת 7000 ק"מ ממוסקבה. הוא עלה לארץ בגיל 19.5, שבועיים אחרי שחרורו מהצבא הרוסי. הוא עלה לבד, ובהתחלה הלך ל"אולפן עבודה" בקיבוץ ניר יצחק בדרום. ב"אולפן עבודה" עובדים חצי יום בקיבוץ וחצי יום לומדים עברית. הוא היה בניר יצחק חצי שנה. אחרי העלייה לארץ יבגני שכח לגמרי מצניחה חופשית, הוא מספר שחלם על זה הרבה אבל לא חשב שבכלל יש אפשרות לעשות דבר כזה בישראל.  הוא התגייס לצבא, היה מפקד צוות בתותחנים  ועושה מילואים עד היום. חשוב לציין שתוך כדי יבגני הקים משפחה.
איך הגעת למועדון צניחה חופשית פרדייב?
יום אחד בא אלי חבר וביקש ממני לבוא איתו לעשות צניחה חופשית כי הוא פוחד ללכת לבד. אז הגענו שלושה חברים למועדון צניחה חופשית פרדייב לעשות צניחת טנדם ובאותה שנייה חזרו אלי כל הרגשות והתחושות המדהימות שחווים במהלך צניחה חופשית. אז החלטתי שאני לא הולך מפה לשום מקום. נרשמתי  לקורס צניחה חופשית וכל הזמן בדקתי איך אפשר לעבוד בפרדייב...  ביום שקיבלתי את ההצעה לעבוד כטכנאי מטוסים בגלריה לתעופה נסעתי לעבודה הקודמת שלי והתפטרתי... הם כמובן הבינו. לא לכל אחד יוצא לעבוד במה שהוא אוהב כל כך.
יש לך תחביבים נוספים?
לפני שנתיים בטח היו כמה, אבל היום הכל מתרכז במועדון צניחה חופשית פרדייב... ובכל זאת  - אני אוהב קצת מהכל, ים, מים, ספורט (רק לצפות), אני גם מאוד אוהב מכונאות (בבית אני תמיד אעדיף לתקן לבד), ותעופה - אני מנוי לביטאון חיל האוויר ב-10 שנים האחרונות ואין מטוס שעובר בשמיים בלי שאני מנסה לזהות אותו. מהבחינה הזאת, מועדון צניחה חופשית פרדייב הוא גן עדן.

את רוב זמנו מחוץ לפרדייב מקדיש יבגני למשפחה ששלו, ודווקא אם תשאלו אותו על רגעים מרגשים, מפחידים או מצחיקים זה תמיד יהיה קשור באחד הילדים שלו.
מה אתה הכי אוהב בפרדייב?
בפרדייב, אני הכי אוהב את האווירה. "יש פה אווירה מיוחדת, יש עגלה אחת וכולם מושכים אותה לאותו כיוון ועושים את זה טוב. האנשים פה מדהימים, ואין הרבה מקומות עבודה כאלה שכולם כל כך ביחד. בימי חופש אני שמח לחזור לעבודה וגם אשתי נהנית לבוא לפה רק כדי להיות פה ולהרגיש את החיוביות"
מה המוטו שלך בחיים?
"להיות חיובי - מאריך חיים לחיים איכותיים"