נדב רגוניס

איך הגעת לצניחה חופשית:
התחלתי לעבוד בפרדייב בתור שומר ואחרי כמה חודשים עשיתי קורס צניחה חופשית ומשכתי לצנוח,, קניתי ציוד, טסתי לשנתיים לאוסטרליה ואז חזרתי עם מספיק צניחות כדי להיות צלם זה הרגיש די מתוכנן שאני אחזור וישר אהפוך להיות צלם.

מה את הכי אוהב בצניחה חופשית:
צניחות עם החברים, צניחות פאן ולהטיס את החופה ונחיתות

יש לך חשש לפני הצניחה:
לא ממש, אני לא מפחד בכלל. אני רגיל לזה.

אתה עדיין מתרגש לפני כל צניחה:
אני מתרגש בקטע טוב בקטע שכיף לי לא בקטע של פחד, הרגע הכי כיפי זה שנייה לפני שקופצים כי אניי יודע מה מחכה לי.

הייתה לך איזשהי צניחה מיוחדת שזכרת:
כשהייתי באוסטרליה בכריסמס, הם עושים בוגי של צניחות שזה בעצם הרבה אנשים שצונחים ביחדד ושוברים שיאים וזה אירוע מאוד גדול אז הייתי בכמה כאלה וזה ממש מגניב זה תרבות של צניחה וספורט. אז באחת הצניחות שהייתי שברנו שיא אוסטרלי בhead down עם 30 ומשהו אנשים.

מה החברים והמשפחה אומרים על המקצוע:
חברים מקנאים בי ומשפחה הם לאט לאט מקבלים את זה, הורים לא מתלהבים שהבן שלהם קופץץ ממטוס כל יום, הם לא הכי מבינים אבל לאט לאט עם הזמן הם מבינים שזה לא משנה מה הם חושבים לגבי זה.

עצה שלך לקוראים:
אני אומר להרבה נוסעים שלי שקופצים איתי ששום דבר לא מפחיד בצניחה רק לחשוב על הצניחה זהה מה שמפחיד בעצם כי הצניחה עצמה אין בה שום דבר מפחיד.