עמית הרשלר
מצב משפחתי: רווקה...
גיל: 34
תפקיד במועדון צניחה חופשית פרדייב?
כיום אני מנהלת אדמיניסטרציה במועדון אך לא התחלתי בתור מנהלת. התחלתי לעבוד במועדון בתור יועצת צניחה חופשית, לאט לאט התפתחתי ונפתחתי לתחומים נוספים ולבסוף הציעו לי לנהל את המשרד.
איך הגעת למועדון צניחה חופשית פרדייב?
את המועדון הכרתי כשרציתי להזמין צניחה חופשית לחבר ולי. הגעתי למקום להזמין ובסוף זה לא יצא.. אחרי הרבה זמן ראיתי מודעה שדרושה עובדת, באתי לריאיון עבודה והתקבלתי. זה היה ביולי 2007.
אז מתי הייתה הצניחה הראשונה?
זה היה בסוף יום עבודה, התקשרו מהבקרה ואמרו לי "תתכונני". מאז עשיתי חמש צניחות חופשיות מתוכן צניחת סילון מ-16,000 רגל. אפשר להגיד (מבלי להעליב כמובן אף מדריך צניחה חופשית במועדון) שהצניחה הכי טובה שלי הייתה הצניחה הראשונה שלי. צנחתי עם עמרי מזר, מדריך צניחה חופשית במועדון.
מה עשית לפני שהגעת לפרדייב?
לפני המועדון ניהלתי גן אירועים בשם "מקום בים" וניהלתי מסעדה. תמיד אהבתי מקומות עבודה שמחים. גם עכשיו אני במקום עבודה שמח.. אני גם מאד אוהבת לנהל ולעשות תפקידים שמצריכים ראש גדול.. בנוסף תוך כדי העבודה במועדון פרדייב למדתי הנהלת חשבונות.
אם ניכנס קצת יותר לעומק, מה עשתה עמית לפני שהגיעה לפרדייב, נגיע לגיל 16. עמית למדה עד גיל 16 באולפנת סגולה. היא גרה בקרית שמואל, קריה דתייה שסגורה בשבת כמו בני ברק וגדלה על ערכים דתיים ציוניים (בני עקיבא). כשלמדה באולפנה הרגישה התנגשות בין הערכים עליהם גדלה בבית- דתיים ציוניים, לבין הערכים באולפנה שם החינוך היה לדת חרדית. "רציתי לעשות דברים אינדיווידואליים שבבית הייתי יכולה לעשות- להסתפר וללבוש בגדים מסוימים ובאולפנה לא יכולתי לעשות את זה. אחרי שזה התנגש לי כל כך הרבה פעמים התחיל להימאס לי והלכתי לחפש בית ספר דתי לבנות." בית ספר דתי לבנות דרך אגב זה בית ספר עירוני אליו מגיעות בנות מכל מיני אוכלוסיות. "שם יכולתי לבוא עם חצאיות קצרות ואפילו עשיתי קרחת... ההורים שלי מאד אהבו את העזיבה שלי מהאולפנה. זו לא הייתה דרך החיים שלהם. מבחינתם ברור שהולכים לצבא, עושים שירות לאומי." בדרך לבי"ס לבנות עמית נסעה כל יום ב-2 אוטובוסים ונחשפה לעולמות נוספים. "ראיתי אנשים שונים ולאט לאט התרופף הקשר הדתי. כשהתגייסתי לצבא התגלגלתי לחילוניות. כרגע אף אחד לא דתי בבית שלי. כולם חזרו בשאלה. על הדרך שעברתי דרך אגב, אני מאד שלמה. העובדה שנולדתי בבית דתי עם ערכים ציוניים תרמה לי המון."
מה את אוהבת במועדון פרדייב?
קודם כל פרדייב זה הבית שלי. כשחיפשתי עבודה חיפשתי מקום שאוכל להיות בו תמיד, שיהיה בית. אני מאד אוהבת את האנשים שעובדים איתי- המשפחה הגדולה שלי, את המקום, הנוף, השמורה. כיף לי להגיע לעבודה ולא להיות בתוך קופסא ולהיות בתוך הנוף המדהים הזה. מועדון פרדייב נותן לי המון אתגרים, התפתחות אישית, למידה. יש פה כל יום אנשים חדשים שבאים לחוות דבר מדהים ומיוחד במינו וזה כיף להיות חלק מזה.
איזה חלק בצניחה את הכי אוהבת?
במהלך צניחה חופשית אני הכי אוהבת כשנפתח המצנח. אז יש שקט תהומי שאין בשום מקום, כמו בשיחה עם אלוהים. בכלליות- תמיד אהבתי אוויר ותמיד פחדתי ממים. בגיל 16 עשיתי ארודיום באילת ובסופר לנד את הבנג'י.
יש איזו פדיחה שהתרחשה במועדון?
כן.... הקאתי על המדריך במהלך הצניחה. כולם צחקו עלי..
יש תחביבים מסוימים?
לקרוא ספרים, לראות טלויזיה, ריאלטי, סרטים, כלבים.
מוטו בחיים?
"חיה ותן לחיות"
ומה בעתיד?
בעתיד אני פה, במועדון פרדייב החדש שנמצא ברגע זה בתהליכי בנייה, בבית שלי.