משפחה מהשמיים!
אמנון הולץ (65) הוא שאחראי להתפשטות החיידק של צניחה חופשית במשפחתו ומחזיק בתואר של זקן הצנחנים החופשיים בישראל. את הקריירה התחיל לפני 48 שנה בגדוד 890 של הצנחנים. הצניחה הראשונה לא הייתה קלה: "הרגע הזה חרוט לי במוח עד עכשיו", הוא משחזר. "עמדתי בפתח המטוס הצבאי, מפחד מהלא נודע". אבל הוא כמובן התגבר, הגיע לקרקע בשלום- ומאז התאהב.
במהלך שירותו הצבאי הפך מאוחר יותר למדריך צניחה. כשהשתחרר התמכר לצניחה חופשית, ביצע 1,000 כאלה בישראל ובעולם. נוסף על כך ביצע עוד כ-500 צניחות רגילות. ארבעת בניו נדבקו גם הם בחיידק. עידו (37) ועמיר (28) שירתו כמדריכי צניחה, תפקיד שאותו הם ממלאים היום בשירות המילואים. הבן עמרי (42) התעקש להתגייס אף שהוא חירש, ובמהלך שירותו צנח גם הוא. עופר (34) לא שירת בצנחנים, אבל אחרי השחרור החל לעסוק בצניחה חופשית. מדי פעם התאחדה המשפחה ויצאה לצנוח ביחד. עידו התפתח בתחום והפך למדריך צניחה חופשית ולחבר בנחברת ישראל בצניחה חופשית.
השנים חלפו, האב אמנון המשיך לקפוץ ממטוסים וכעת, כשהוא בן 65, החליט שהגיע הרגע לפרוש. בשבת האחרונה יצא לערוך את הצניחה האחרונה, כשהוא מלווה בבנו עידו, מדריך צניחה חופשית במרכז הצניחה פרדייב בחוף הבונים. לצידם צנחו חבריו של עידו לנבחרת ישראל- ערד בן דוד וד"ר אלון לירן. "היה מרגש לדעת שכל שנייה שאני נופל באוויר היא השנייה האחרונה שלא תחזור עוד. זה היה עצוב אבל שמח לסגור פרק בחיים יחד עם הבן שהלך בעקבותיי", סיפר האב הנרגש אחרי הצניחה. על הקרקע המתינו לו אשתו מרים, הבנים וגם הנכדים- נפעמים גם הם מהמעמד. עידו שיחזר את הצניחה. "החזקתי לאבא את הידיים באוויר יחד עם שני חבריי לנבחרת, עשינו רביעייה ומספר תרגילים וכל שנייה שעברה ידעתי שמתקרבים לסוף. כבר באוויר התחלתי לדמוע בידיעה שהנסיעות המשותפות עם אבא בדרך למועדון הצניחה כבר לא יהיו עוד".