דודו יפרח, מראשוני הישראלים שטיפסו על הר האוורסט, הגיע לעשות צניחה חופשית במועדון פרדייב!

פגשתי אותו בבוקר הצניחה, במועדון צניחה חופשית פרדייב, כמה דקות לפני שנכנס להדרכת הטנדם האתגרי שבחר לעשות. אתגרי? ברור שכן. אם לא הוא, אז מי? טנדם אתגרי זו צניחה חופשית המהווה שלב ראשון בקורס צניחה חופשית- המטרה לשמה דודו הגיע.

איש צנוע, פשוט, עם ניצוץ גדול בעיניים ואהבה אחת מסעירה- אהבה לגובה.
איך התחלת עם זה? אני מסוקרנת מאוד. איך בכלל טיפוס וגבהים הופך להיות אהבה, תחביב, מקצוע? הוא מספר לי שהכל התחיל בטיול אחרי הצבא. הטיול הגדול שלו בדרום אמריקה. בקולומביה טיפס על הר ליד האיבגה. הטיפוס היה מזעזע והוא נשבע שעל הר הוא לא יעלה יותר. ואז הוא הגיע לאקוודור, להר צ'ימבורסו, הר גדול מימדים, המתנשא לגובה של 6000 מטר וההתרגשות החלה לחלחל בגופו. הוא הסתכל על ההר ופשוט נמשך אליו, רצון בלתי מוסבר, פשוט לעלות ולטפס עליו. דודו מספר שהיה פאן גדול על ההר הזה ומשם בעצם התחיל המסלול שלו בטיפוס על ההרים...

בשנת 2006 הוא טיפס על האוורסט, ההר הגבוה בעולם המתנשא לגובה 8848 מ'. יפרח נמנה בין חמשת הישראלים שהעזו וטיפסו על ההר הזה, הוא מספר בצניעות מפתיעה. על האוורסט הוא טיפס בתנאים קשים, כאשר השלג נערם כבר מגובה נמוך יחסית.

איך מתכוננים בכלל לטיפוס על ההר הכי גבוה בעולם? אז מסתבר שלטפס על הרבה הרים, מאוד עוזר, להכיר עצמך בגבהים שונים, להרגיש "בבית". "אתה מרגיש שהכל בשליטה ומפעיל הרבה שיקול דעת כשאתה מטפס".

דודו גר במושב שפר בצפון, על הר מירון, מנהל פרויקטים בחברת בנייה ומדריך טיפוס הרים כמובן. את קורס ההכנה לקראת הטיפוס על הר האוורסט עשה במועדון האלפיני הישראלי (מועדון המטפסים הישראלי) שמטרתו קידום ספורט הטיפוס בישראל. המועדון עוסק בעיקר בפיתוח אתרי טיפוס חדשים, עריכת פעילויות היכרות וקורסי טיפוס.

עכשיו אנחנו כמה דקות לפני הצניחה שלו, הדופק שלו גבוה. הוא מתרגש. מבחינתו החיבור בין טיפוס הרים לבין צניחה חופשית הוא טבעי. הרבה מטפסים הם גם קופצים. הוא ידע שזה רק עניין של זמן והוא החליט שהגיע הזמן. דודו ואני נפרדים. הוא צועד עם יואב, מדריך צניחה חופשית וותיק ומנוסה, לכיתת ההדרכה. עוד מעט הוא כבר יהיה על המטוס, רגע לפני הקפיצה, רגע לפני צניחה חופשית...  

עוברת חצי שעה, דודו כבר אחרי הצניחה ואנחנו משוחחים שוב. הוא מתאר את החוויה כ"וואו!". הוא מספר שהמדריך היה מעולה והצלם היה חבל על הזמן...אבל הרגיש שהיה לו קצר מידי. "ציפיתי שאחוש אובדן שליטה, אבל הרגשתי מאוד בשליטה. זה כיף נעים. מאוד נעים. ממש לא מפחיד. רק ברגע שפתחו את דלת המטוס קצת פחדתי... אין לי מילים. אין לי איך לתאר את זה..."

יפרח בהחלט נהנה מהחוויה הזו וכנראה שקורס טיפוס הרים הוא לא הקורס היחידי שיבצע, ובקרוב יתחיל קורס צניחה חופשית במועדון פרדייב.