איתי ברשדצקי, מדריך צניחה חופשית במועדון פרדייב, התארח בתכנית הבוקר בערוץ 10 "שישי בבוקר" עם דב גילהר ורומי נוימרק. בתכנית הם דיברו על הרגעים היפים, המוזרים והמצחיקים שמתרחשים במהלך צניחה חופשית. האם ברדשצקי הצליח לשכנע את גילהר לעשות צניחה חופשית- כנסו וצפו בסרט.
דב גלהר : איתי ורשצקי מדריך צניחה חופשית שמתברר שהוא גם בעלים של גן ברמת השרון.
רומי נוימרק : גן ילדים.
דב גלהר : לא יודע אם יהיה לנו גם זמן לזה.
רומי נוימרק : עם הצניחה, בשביל זה באתי.
דב גלהר : בוא נדבר על צניחה חופשית, ואם ישאר זמן אז גם על הגן ילדים.
איתי ברשדצקי : אשמח.
דב גלהר : פרדייב מועדון צניחה חופשית.
רומי נוימרק : אני רוצה להגיד. זה מקום מקסים איפה שאתה עובד, ויצא לי לעשות צניחה חופשית שם לפני שנה וחצי. מאז אני נתקלת בבעיה. צניחה חופשית היא חוויה פשוט יוצאת מגדר הרגיל. מה זאת אומרת לא חופשית?
איתי ברשדצקי : תכף נתווכח על זה.
רומי נוימרק : טוב, אוקי. באמת חוויה מקסימה. אבל כל מי שאני מנסה לשתף אותו ולהסביר לו שלדעתי זה אפילו שיעור חובה שצריך להיות במערכת החינוך, החוויה, ההתמודדות עם הפחד, מסתכל עליי במבט של מאיפה נפלת בדיוק. ומה קרה. ואני לא מצליחה לשכנע אפילו בן אדם אחד בשנה וחצי של התלהבות. הבעיה היא אצלי? כאילו איך מתגברים על זה?
דב גלהר : ההמלצה היא לזרוק ילדים?
איתי ברשדצקי : לא ילדים.
דב גלהר : בגיל בית ספר במטוס?
איתי ברשדצקי : נתחיל מזה שאנחנו זורקים ממטוס ילדים מגיל 12.
דב גלהר : עד?
איתי ברשדצקי : הכי מבוגרת שאני עשיתי איתה צניחה חופשית היתה בגיל 80. צנחתי עם אנשים בכל הגילאים, צנחתי עם אמא שלי, עם אשתי. אמא שלי בת 50.
דב גלהר : חמותך?
איתי ורשצקי : היא לא איתנו.
דב גלהר : סליחה.
איתי ברשדצקי : אבל בכל אופן אני חושב שצניחה חופשית, רוני אמרה, שבסך הכל זה חוויה מומלצת אני חושב לכל אחד. אגב, בקיץ, עכשיו כשאנחנו עולים לגובה 12 אלף רגל, 24 מעלות פחות מאשר על הקרקע, נסו לדמיין, קצת נעים שם, ואז לאט לאט חוזרים למציאות ומרגישים את זה תוך כדי נפילה חופשית.
דב גלהר : זה לא דרך קצת דרמתית להתמודד עם פחדים? נאמר יש לך פחד מצניחה, אז אתה אומר נדחוף אותך מהמטוס?
איתי ברשדצקי : קודם כל בחיים אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד פחדים שהדרך להתגברות עליהם היא מאוד מורכבת ומאוד ארוכה. דווקא צניחה החופשית הדרך היא מאוד פשוטה. בסך הכל אתה מגיע למקום מאוד יפה, מאוד נעים, באווירה מאוד רגועה. בעצם מכיר מדריך מאוד מנוסה. ביחד איתו עולה לטיסה יפהפיה באיזור חוף כרמל.
רומי נוימרק : ותראה כמה המדריך צניחה חופשית קרוב אליך. אתה לא לבד.
איתי ברשדצקי : חוויה...
דב גלהר : זה אגב חלק שהייתי מעדיף...
איתי ברשדצקי : זה חוויה מאוד אינטימית. עכשיו, מה שקורה ומה שמאוד מעניין בצניחה חופשית זה שבערך פחות או יותר שלוש עד חמש שניות אחרי הקפיצה מהמטוס, שעד אז זה באמת מפחיד, זה הופך לדבר מאוד טבעי והגיוני.
דב גלהר : שמה? שמישהו רוכב עליך מלמעלה...
איתי ברשדצקי : כשאתה נופל במהירות של 200 קמ"ש כלפי הקרקע, וזה פתאום נראה לך ממש דבר סביר והגיוני לעשות, ואתה בעצם עדיין בנפילה חופשית במהירות מאוד גבוהה.
דב גלהר : אלא מה, שיש בודאי את אותם יחידים שזה לא נראה להם סביר והגיוני, אבל אין הרבה מה שהם יכולים לעשות בעניין.
איתי ברשדצקי : אותם יחידים כנראה נהנים...
רומי נוימרק : ואותם צריך לדחוף ישר.
איתי ברשדצקי : לא. אותם יחידים כנראה נהנים יותר מהחוויה בדיעבד, כי הם בעצם חווים פעם אחת את החוויה צניחה חופשית והנפילה והתחושה של משהו ראשוני שאף פעם לא עשינו, ומצד שני הם חווים את ההתגברות על פחד. ולהתגבר על פחד זה אחת החוויות הכי טובות, אני חושב, שקורות לנו.
דב גלהר : מה הדבר הכי מוזר שאתה שומע מאחד כזה שאתה עושה לו טנדם? תוריד אותי? תוריד אותי?
איתי ברשדצקי : אז הכי מוזר ששמעתי מאשתי, שהיא כל הזמן ניסתה לוודא אם אני יודע מה אני עושה. לאורך כל השיחה היא שאלה אם אני בטוח שאני יודע מה אני עושה. זה היה הכי מוזר. כנראה שהיא יודעת למה היא שואלת. מעבר לזה, התחושות, התגובות של אנשים הם תגובות מדהימות. בסך הכל כעבודה אני חושב שזה אחד המקומות עבודה היותר טובים שנתקלתי בהם, כי אנחנו כל הזמן עובדים בלעשות לאנשים מאוד מאוד טוב. תמיד התגובה היא שזה הרבה יותר טוב ממה שאנשים ציפו.
דב גלהר : תגיד, אבל הבל הפה של אדם זר נמצא לך ליד האוזן...
רומי נוימרק : דובי, כשאתה נופל במהירות כזאת, נדמה לך שהבל פה של אדם יכול להפריע לך?
איתי ברשדצקי : מה שמעניין, שאנשים פה מתגברים על הרבה מחסומים, כי יש פה באמת, יש פה קירבה אינטימית עם המדריך, ואנחנו גם נופלים ממטוס במהירות גבוהה וחווים חוויה מאוד מאוד חזקה יחד עם מישהו שאנחנו בעצם לא מכירים. ואת כל החוויה הזאת אנחנו עושים ביחד. זה בעצם זה עוזר לנו להסיר מעלינו המון המון מסיכות, באוויר אנשים מאוד משוחררים, אנשים שהם בדרך כלל מאוד עצורים הם משחקים אותה די גיבורים בדלת, כמו שנפתחת הדלת פתאום משתחררת צעקה. וכשפותחים את המצנח אז מאוי ויי ודרך שמע ישראל ועד איזה יופי שומעים את כל הדברים. ובנחיתה אנחנו תמיד זוכים לחיבוק ולפעמים נשיקה.
דב גלהר : הצרחה, הצרחה, כמה ארוכה היא יכולה להיות? היה מישהו שהמשיך לצרוח עד למטה?
איתי ברשדצקי : יש אנשים שצורחים כל הדרך. זה צרחות של אושר. צרחות של אושר. אנשים מאוד מאוד שמחים. אגב, דבר חשוב...
רומי נוימרק : וגם חוזרים, נכון?
איתי ברשדצקי : בפרדייב יש מדריכת צניחה חופשית אישה, אלה, דבר מאוד מיוחד וחריג אגב בארץ, זה פעם ראשונה בארץ שיש מדריכה אישה, מה שמאפשר גם לבנות המגזר הדתי...
רומי נוימרק : זה גם בזכות הנשים ש...
איתי ברשדצקי : ששומרות נגיעה יכולות לצנוח וזה גם, אנחנו רואים יותר ויותר נשים במגזר הזה, באות לצנוח במיוחד עם אלה. אז...
דב גלהר : סליחה, משהו, תאונות הצניחה.
איתי ברשדצקי : השיעור, אם אנחנו מדברים על מועדון צניחה חופשית פרדייב, מדובר על שיעור כמעט זניח מאוד, בלי תאונות.
רומי נוימרק : רוב הפציעות הם בכלל בנחיתה אם לא קיפלת את הרגליים, נכון?
איתי ורשצקי : רוב הפציעות הם פציעות בנחיתה. הנחיתה עצמה, בעצם המפגש עם הקרקע עלול להיות מסוכן בהנחה והלקוח לא נשמע להוראות המדריך, הצנחן. ככלל, תסתכלו פה על הנחיתות, רוב הנחיתות הן נחיתות רכות ונעימות. הספורט הזה הוא ספורט נעים, הוא ספורט לכל המשפחה, שוב מגיל 12 רק.
רומי נוימרק : שכנענו אותך, דובי?
איתי ברשדצקי : מתי אתה בא לצנוח?
רומי נוימרק : כן, מתי אתה בא?
איתי ברשדצקי : היה פה מזימה שנרקמה.
רומי נוימרק : לא, נו, באמת.
איתי ברשדצקי : נבוא שוב לראות איך זה היה, אם שכנענו או לא.
דב גלהר : הכל נראה לי על הכיפק, חוץ מהבל הפה הקרוב מדי לאוזן.
רומי נוימרק : אוי, זה כל כך לא משנה. רגע, אתה מוכן לצחצח שיניים לפני הצניחה?
איתי ברשדצקי : אני אנסה, כך.
רומי נוימרק : דובי, יאללה.
דב גלהר : זה לא ההבל, זה הקונספציה. אני לא מסוגל לחשוב על אנשים שקרובים לי. אני נורא מצטער, רומי. יש כאלה שמסוגלים, ויש כאלה שלא.