אנשים מדברים על צניחה חופשית כחוויה בלתי נשכחת, אדרנלין טהור וריגוש שאין שני לו. מעבר לכל זה, צניחה חופשית היא גם ספורט! בניגוד למה שאולי חשבתם, התנועה במרחב האווירי בזמן הנפילה החופשית היא אינה דבר של מה בכך. כמו בכל ספורט מקצועי, נדרשים לא מעט אימונים ומידה רבה של מיומנות וטכניקה בכדי להגיע לרמות ביצוע מתקדמות כפי שנראות בתחרויות הבין לאומיות בצניחה חופשית. אליפויות ארציות ומקומיות מתרחשות בכל העולם ולכל מדינה יש את סדר התחרויות שלה. אליפות העולם בצניחה חופשית מתקיימת אחת לשנה כשבשנים האחרונות המארחת העיקרית היא דובאי.
קיימים סגנונות צניחה מגוונים אם מדובר בצניחה אישית, בזוג או בקבוצה. מלבד מקצים אחדים של ניהוג חופה שניתן לצפות בהם מהקרקע, צניחה חופשית תחרותית מוערכת בתום הצניחה על ידי צפייה בצילום החיצוני שהתלווה אליה. הצלם הוא חבר נבחרת לכל דבר ותפקידו קריטי בהצלחת הצניחה. איכות הצילום ומיקומו של הצלם מול הקבוצה יקבעו במידה רבה את הניקוד שתקבל הנבחרת כולה. מעבר לכך, נבחרת יכולה להיות מורכבת מנשים וגברים גם יחד ולא יהיה הבדל בהערכת הצניחה. סגנונות הצניחה הבאים הם הנפוצים ביותר בתחרויות בינלאומיות ובאליפויות העולם בצניחה חופשית:
"Freefly"- באופן עקרוני, "Freefly" הוא היכולת לנוע באוויר בכל תנוחת גוף, כיוון, ומהירות בכל זמן נתון במהלך הצניחה. התנוחות העיקריות הן: "Upright" (כאשר הרגליים לכיוון האדמה בדומה לתנוחת ישיבה או עמידה) , "Head-down" (ראש לכיוון הקרקע), צניחה על הגב ו/או על הבטן וכן המעברים שביניהם. נבחרת תחרותית מורכבת משני צנחנים מתחרים וצלם (שנחשב גם הוא לחלק מהנבחרת) והם נדרשים לבצע מספר תרגילים שנקבעו מראש ולעמוד בקריטריונים הידועים של המקצה. קיימים תרגילי חובה ותרגילי רשות אותם נדרשים המתחרים לבצע בזמן הנפילה החופשית ובמסגרת הזמן המוגבל של הצניחה. | ![]() |
|
"Freestyle"- סגנון צניחה חופשית זה נחשב בעצם לצניחת סולו. נבחרת תחרותית מורכבת משני אנשים, הצנחן המתחרה והצלם. כאן נמדדים ביצועים אקרובאטים כמו סיבובים והיפוכים בכל המימדים, לולאות, פיתולים ועצירה סטאטית בתנוחות מסוימות בזמן נפילה במהירות גבוהה ( קצת בדומה לריקוד). תחרות זאת כוללת 7 צניחות בסגנון חופשי, מתוכן 2 מוגדרות לתרגילי החובה שנדרשים לביצוע גם בסדר המסוים שנקבע להם. | ![]() |
|
"RW" ( (Relative Work- בשפה הלא מקצועית ניתן להתייחס לסגנון צניחה זה כ "צניחת בטן", בה הצנחן כביכול נראה מונח על האוויר בשכיבה על הבטן. בתחום המקצועי מדובר על סגנון צניחה בו קבוצת צנחנים יוצרים יחד מבנים גיאומטריים באוויר על ידי אחיזה בידיים וברגליים אחד של השני. בתחרויות בין לאומיות המקצים נחלקים לקבוצות של ארבעה, שמונה ושישה-עשר מתחרים במקצה. ביום תחרות כל קבוצה תבצע בין 6-10 צניחות, כאשר במסגרת הזמן שהוקצב להם (4 צנחנים - 35 שניות , 8 או 16 מתחרים- 50 שניות) הם נדרשים לבצע את התרגילים והמבנים שנקבעו מראש. הניקוד יערך בהתאם למידת הדיוק והביצוע בכל צניחה מחדש. | ![]() |
|
"CRW" (Canopy Relative Work)- תחרויות הטסת חופה הן דבר מרגש, מלהיב וניתן לצפייה מהקרקע. בתחרות זאת, הצנחנים מטיסים את חופותיהם קרוב מאוד (ואפילו בצמוד) אחת לשנייה ובכך יוצרים מבנים גיאומטריים מרשימים. ישנן שתי קטגוריות עיקריות בתחום הזה: 1- הטסת חופות במבנים אנכיים לקרקע. המבנה נקבע על ידי חיבור של צנחן אחד אל חלקו האמצעי והעליון של החופה שמתחתיו. 2- מבנים שאינם אנכיים (בצורות יהלום, מרובעים ומדרגות). מבנים אלה נקבעים/נוצרים כששתי חופות נוגעות אחת בשנייה בקצוות הצדדיים של החופה. | ![]() |
|
"Swooping" (נחיתה למרחק) - בתחרות זאת הצנחן נבחן ביכולת הטסת החופה שלו בזמן הנחיתה דרך מכשולים שונים (בדרך כלל דגלים), במהירות גבוהה ובקרוב מאוד לקרקע. יכולת הטסת חופה זאת דורשת מיומנות רבה מצד הצנחן וכמובן חופה ספורטיבית מתאימה. | ![]() |
|
נחיתות דיוק "Accuracy"- תחרות בה נמדדת יכולת הצנחן להטיס את החופה לכיוון ובמטרה לפגוע בדיוק על מטרה נייחת בקרקע. המתחרה נדרש לפגוע עם עקב רגל אחת במרכז המטרה (בדרך כלל מזרון מתנפח) ולהישאר לעמוד מספר שניות בתוך המטרה העגולה שגודלה כ-15 מטרים. בכדי לגביר את הסיכוי לפגיעה מדויקת קיימות חופות מיוחדות שמאפשרות שהייה ארוכה יותר באוויר וזמן ארוך יותר לתכנון הנחיתה. |
![]() |
תחרויות צניחה הן תמיד אירוע מרגש, לצנחנים המתחרים, לשאר המשתתפים ולקהל בכלל. אם נדמה לכם שבגלל שדובאי קצת רחוקה לא תוכלו לצפות בצניחה חופשית אתם טועים! אתם מוזמנים למועדון צניחה חופשית פרדייב בכל יום פעילות ותרגישו חופשי לעוף...