הכירו את יעד ברק- טכנאי מטוסים, עובד טרמינל וצנחן גדול בהתהוות...

אם ביקרתם במועדון צניחה חופשית פרדייב, סביר להניח ששמעתם את קולו הסטריאופוני והעמוק של יעד בוקע מהרמקולים, קורא לכם לצניחה ומכריז בדרכו המיוחדת על היעפים הבאים. מלבד היותו כרוז מחונן, יעד מחזיק בעוד כמה כישרונות ברורים.

יעד ברק- בן 27, מתגורר בת"א יחד עם חברתו הגר. הגיע לראשונה לעבודה במועדון צניחה חופשית פרדייב בשנת 2009 בזכות קשר עם אילן אלמליך, שבזמנו עבד כמדריך צניחה חופשית בפרדייב והיה גם חבר של אחותה של הגר. יעד, שבדיוק חזר מטיול ארוך בדרום אמריקה, קפץ על האופציה של עבודה כמקפל מצנחים, מבלי לדעת שהוא עומד בפני הזדמנות ו"קפיצה" מאוד משמעותית בחייו...  "בהתחלה בכלל לא חשבתי על צניחה חופשית. חיפשתי עבודה והמקום נראה לי מתאים. לא היה לי ממש תכנון לגבי מה אני רוצה לעשות אחרי הטיול אז חשבתי לעצמי שאתחיל בזה ואזרום משם עד שאתפוס כיוון... עם הזמן הבנתי שהעבודה במועדון צניחה חופשית מתאימה לי, שהאווירה מגניבה ושאני ממש נהנה, אז החלטתי להישאר."

כארבעה חודשים לאחר תחילת העבודה בקיפול מצנחים, הצטרף לעבודה בפרויקט מטוסי העגורים. בזכות ניסיונו הצבאי כטכנאי צוללות, הצטרף לצוות המכונאים המיומן תחת פיקודו של שלום שניזק (טכנאי המטוסים הראשי במועדון צניחה חופשית פרדייב) להבאת מטוסי העגורים משדה דוב לפרדייב. בעקבות התקדמותו בעבודה, בשילוב שני התחומים (קיפול מצנחים ואחזקת המטוסים), קיבל יעד את טנדם הצ'ופר הראשון שלו עם מדריך צניחה חופשית הוותיק שלומי פרל. "אז נפל לי האסימון שצניחה חופשית זה ממש מגניב והתחיל להתגבש אצלי הרעיון לשלב את קורס הצניחה במקביל לעבודה. אמרתי לעצמי שקודם כל אזרום עם העבודה ומשם כבר אמצא את הדרך. כל העניין של מכונאות מטוסים גרם לי להישאר ולהעמיק בפרדייב אז חשבתי שאם אני כבר נשאר, למה שלא אעשה קורס צניחה חופשית? עשיתי קורס! גם בגלל שזה כיף וגם בגלל שאם אני כבר כאן אז למה לא... אני חושב שאין צורך לציין שמי שמגיע לצניחת הסולו הראשונה, מעבר לטנדם הראשון, מבין שזה משהו מיוחד. בעצם הטנדם הראשון הוא שהניח את הזרע ומשם הכיף המשיך בקורס ובכול התהליך של ההתקדמות לרישיון ולצניחה עם עוד אנשים. התבהר לי דיי מהר שאני לגמרי בעניין של צניחה חופשית ושזה תחביב שילווה אותי לעוד הרבה שנים קדימה." 

יעד והגר חברים כבר הרבה שנים והיא באופן טבעי חוששת, לטענתו בעיקר בגלל שהיא לא מכירה את התחום לעומק. "אף פעם לא משך אותה לעשות טנדם והייתי צריך ממש למשוך אותה לצנוח את הטנדם הבודד הזה, שאחרי שלוש שנים היא הסכימה. היא נהנתה אבל לא התחברה מעבר לזה. מה שכן, היא רואה את האור בעיניים של כל החברים כשמדברים על צניחה חופשית ומבינה שיש משהו שהיא לא מבינה. היא יודעת שזה מסוכן אבל לא מגבילה אותי בשום צורה. בכל הקשור לטכנאות מטוסים היא לגמרי תומכת."

זה לא מפחיד? בכל הקשור לצניחה חופשית, יעד כבר מכור. אם שואלים אותו לגבי הפחד, הוא עדיין טוען שאם היה קיים פחד הוא כנראה נמצא בתת מודע כי המניעים העיקריים שלו מאז ומתמיד היו האתגר האישי, הסקרנות והכיף הבלתי מתואר שקשה להעביר לאדם שלא חווה את זה...

מלבד צניחה חופשית ובעקבות העניין הגובר בתחום המטוסים, יעד שוקד היום על קבלת רישיון טכנאי מטוסים.  "קבלת הרישיון הוא עניין מורכב וכולל הרבה מבחנים בעל פה ובכתב. עכשיו אני בשלב הראשון שמכין אותי למבחנים הבאים. בכל מקרה, אדם צריך לצבור לפחות שלוש שנות ניסיון מעשי בתחום לפני שהוא ניגש לקורס הזה. בתור התחלה אני מתמחה בסוג המטוס של פרדייב, זה הכי קל ונכון מבחינתי."    

למי שלא יודע או שם לב, גופו של יעד מקושט ב-6 קעקועים. "כל עוד יש בד, נמשיך לצייר. לכל קעקוע יש את הסיפור שלו, משמעות שבגללה עשיתי אותו אבל לא משמעות עמוקה במיוחד. אני אוהב אותם כי הם מזכירים לי דברים, את הסיבה והתקופה שבה עשיתי אותם. עם הזמן הם הופכים ממש לקישוט ואני כבר לא רואה אותם כשאני מסתכל במראה. אני לא מתחרט על אף אחד, שיהיה ברור". צוות העובדים במועדון צניחה חופשית פרדייב, החברים והאורחים יכולים ליהנות מהצצה חטופה על קעקועיו המושקעים בעיקר בעונת הקיץ.... מתחת להרבה שכבות של קרם הגנה....

יעד, מה באמת אתה חושב על מועדון צניחה חופשית פרדייב? "מבחינת מקום עבודה, זה מקום העבודה המושלם. בכל מקום יתרונות וחסרונות אבל כאן היתרונות עולים בהרבה. אחת הסיבות שהדרך שלי סללה את עצמה, או אפילו התאמצתי לסלול אותה, היא אופי העבודה פה בפרדייב, כוח האדם והמיקום. הכול משתלב יחד לעבודה שקרובה מבחינתי לעבודת החלומות. יש דברים פחות טובים שהייתי משנה אבל אם מסתכלים על הצדדים החיוביים, כשאני מדבר עם חברים, תמיד אני  מסיים את השיחה ב "תודה רבה שאני עובד בפרדייב". הנוף פה מדהים, אני עובד בחוץ, אין שעון נוכחות...מצד אחד המקום נותן חופש, אבל לאדם "מערכתי" כמוני המקום הוא גם פלטפורמה טובה להתקדמות והתפתחות אישית. לפעמים פרדייב מזכיר קצת את הצבא מבחינת היררכיה ואולי זאת עוד סיבה שזה מתאים לי כי גם בצבא הסתדרתי ונתנו לי את החופש להיות עצמי. אין יום פעילות שאני לא שומע או מלקוח או מאיש צוות "וואו, יש לכם את העבודה הכי טובה בעולם!" וזה רק מה שקשור לצניחה, כי יש לי גם את העבודה בטכנאות מטוסים שאני ממש נהנה ממנה."

תוכניות לעתיד? "אני מקווה להשתלב בקרוב בצוות האוויר כצלם, זה בהחלט חלק מהתכנון. להיות מדריך טנדם היא לא שאיפת חיי המרכזית אבל בהחלט זורם לשם בכיוון חיובי. אני עובד כרגע לפי צרכי המערכת אבל אפשר להגיד שהלב שלי נמצא 51% במטוסים ו-49% בצניחה. מקווה להיות פה עוד הרבה זמן, להמשיך להתקדם בתחומים שמעניינים אותי ולהמשיך ליהנות מכל רגע."